פסק-דין בתיק ת"א 58418-03-11

עסקינן בתביעה כספית, בסך של 134,792 ש"ח, בגין נזקים שנגרמו לתובעים, עקב ליקויי בניה שהתגלו בדירתם, אשר נמכרה להם ונבנתה עבורם על ידי הנתבעת.

תמצית העובדות

התובעים רכשו ביום 2.7.08 דירה מאת הנתבעת במבנה מגורים בבאר-יעקב. החזקה בדירה נמסרה לתובעים ביום 21.8.09. לטענת התובעים, עוד בטרם מסירת הדירה וגם לאחר מועד מסירת הדירה, הבחינו הם בליקויים חמורים בדירה, אשר הייתה דירה חדשה ואמורה הייתה להיות במצב תקין.

לאחר קבלת החזקה בדירה ועד סמוך להגשת התביעה דנא (ביום 30.3.11), התנהלו התכתבויות בין הצדדים לגבי תיקון הליקויים בדירת התובעים. דא עקא, לטענת התובעים, עד ליום הגשת התביעה, לא תוקנו הליקויים ובוצעו עבודות חלקיות בלבד, אשר למעשה העלימו את הבעיות והליקויים לתקופות מוגבלות, וכל הליקויים חזרו תקופה קצרה לאחר מכן.

ביום 17.6.10 נבדקה הדירה על ידי מומחה מטעם התובעים, מר גוכמן אליעזר, שנתן חוות דעת שלפיה קיימים ליקויים בדירה, אשר עלות תיקונם עומד על 120,292 ש"ח (כולל מע"מ ופיקוח הנדסי). ביום 16.1.11 נבדקה הדירה על ידי שמאי מקרקעין מטעם התובעים, מר אלי סידאוי, אשר לפי הערכתו, נגרמה ירידת ערך לדירה בשיעור 14,700 ש"ח, בגין שני ליקויים, האחד רוחב חדר שינה קטן מהמצוין בתכנית המכר והשני, גודל מחסן קטן מהתכנית.

במסגרת התביעה, עותרים התובעים לחיוב הנתבעת בעלות התיקון של הליקויים, בסך של 120,292 ש"ח, בפיצוי בגין ירידת ערך בסך 14,700 ש"ח, בפיצוי עבור עוגמת הנפש שנגמרה להם עקב ליקויי הבנייה, בסך של 10,000 ש"ח ובעלות דיור חלופי בתקופת התיקונים בסך של 10,000 ש"ח, ובסה"כ 154,992 ש"ח. לצורכי אגרה, העמידו התובעים את תביעתם ע"ס 134,792 ש"ח.

הנתבעת הגישה כתב הגנה ובמסגרתו טענה מספר טענות ובין היתר, כי התובעים חתמו על פרוטוקול מסירת דירה מפורט, בו הם הצהירו כי בדקו היטב את הדירה ומתקניה ומצאו את הכל במצב תקין ומושלם, לשביעות רצונם המלאה. עוד טוענת הנתבעת, כי טיפלה בכל הליקויים שנתגלו בדירה טרם מועד המסירה, סמוך למועד המסירה ובכל עת שנדרשה לעשות כן וכי כל פניה של התובעים זכתה להתייחסותה, למענה ולטיפול ראוי ומקצועי. הנתבעת מציינת, כי הביעה את נכונותה בעבר, כמו גם היום, לתקן את הליקויים, אך התובעים הערימו קשיים ולא אפשרו את תיקון הליקויים ואף הבהירו לנציג הנתבעת, כי התיקונים מותנים בדרך ביצוע שהתובעים עצמם מתווים.

במסגרת ניהול התביעה, ניתנה חוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט (מהנדס הבניין יקי נחמן). לפי חוות דעת זו, עלות התיקונים של כלל הליקויים בדירה עומדת על 35,960 ש"ח (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ). המומחה גם קבע כי בתקופת ביצוע העבודות, לא יידרש פינוי התובעים מהדירה. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. הצדדים בחרו לחקור את המומחה בלבד וויתרו על חקירת המצהירים מטעמם.

דיון

1. תיקון הליקויים בעין

הנתבעת טוענת בסיכומיה כי עומדת לה הזכות לתיקון הליקויים בעין וזאת בין היתר, עקב העובדה שהיא הייתה נכונה לבצע את התיקונים בדירה ואף שלחה מכתבים לתובעים עם מועדים לתיקון הליקויים, כשהתובעים סירבו לאפשר זאת. התובעים עומדים על פיצוי כספי וטוענים כי הנתבעת איבדה את הזכות לתקן מכמה טעמים ובין היתר, עקב התעלמותה מפניותיהם וסירובה לפרט בכתב את אופן ביצוע התיקון.

(א) השתלשלות העניינים

כל צד מיעט לתאר בתצהירו את השתלשלות העניינים מאז נמסרה החזקה בדירה ועד להגשת התביעה, בכל הנוגע לתיקון ליקויי הבנייה תוך הסתמכות בעניין זה בעיקר על ההתכתבויות שבין הצדדים בתקופה הנ"ל, אשר צורפה לתצהירי העדות הראשית של הצדדים. מאחר והצדדים גם  בחרו שלא לחקור את המצהירים, העובדות העיקריות הרלוונטיות לשאלה האם עומדת לנתבעת הזכות לתקן את הליקויים בעין, מצויות, אפוא, בהתכתבויות הנ"ל שלא נסתרו ואשר מדברות בעד עצמן. 

עיון בהתכתבויות אלה, מגלה כי פניות התובעים אל הנתבעת לביצוע התיקונים החלו בסמוך לכניסתם לדירה. ביום 18.10.09, כחודשיים לאחר קבלת החזקה בדירה, שלחו התובעים מכתב לנתבעת עם רשימת ליקויים שהתגלו בדירה נכון לאותו מועד וטרם תוקנו וזאת לאחר שפניות קודמות בע"פ, בחודשים אוגוסט וספטמבר, לא הועילו. ביום 9.2.10 פנו התובעים פעם נוספת לנתבעת בנושא ליקויי הבניה שנתגלו, אשר חלקם ליקויי בניה חוזרים וחלקם ליקויי בניה שהטיפול בהם נמשך זמן רב, וכן בנושא ליקוי בניה בתקרת מרפסת שירות.

ביום 22.2.10 השיבה הנתבעת לפניות התובעים וציינה כי ביקור בדירה יעשה ביום 5.3.10, לצורך תיקון ליקויי הבניה. ביום 14.3.10 שלחו התובעים מכתב ובו הלינו על כך שהפיתרון המוצע על ידי הנתבעת לליקוי במרפסת השירות אינו משביע רצון וכי לא נעשה דבר לתיקון שאר ליקויי הבנייה. ביום 21.3.10 השיבה הנתבעת כי התובעים הודיעו לנציג הנתבעת בעת הביקור בדירה כי התיקון מותנה בדרך הביצוע שהם בוחרים, על מנת שתישאר עדות לפגם שהיה ולא אפשרו ביצוע התיקונים. הנתבעת ציינה כי היא אינה מנהלת מו"מ על אופן ביצוע התיקון של הליקויים. הנתבעת חזרה על רצונה לבצע את התיקונים ונתנה לתובעים הזדמנות אחרונה לאפשר זאת.

ביום 13.4.10 שלחו התובעים מכתב באמצעות בא כוחם, עו"ד מנשה ששון, וציינו כי הפתרון שהוצע על ידי מנהל העבודה מטעם הנתבעת בקשר לליקוי בתקרת מרפסת השירות (הסרת קורות העץ בלבד ללא מילוי החסר בבטון), לא מקובל עליהם, מאחר והוא מהווה סכנה ואינו פותר את הבעיה. התובעים דרשו תיקון כדבעי הכולל מילוי השטח החסר בבטון. כמו כן, ב"כ התובעים צירף את רשימת ליקויי הבניה שהתובעים שלחו ביום 9.2.10 ואשר טרם התקבלה התייחסות הנתבעת לגביה. במענה לפניית התובעים, השיבה הנתבעת ביום 26.4.10, כי התובעים מנעו את ביצוע התיקון בתקרת מרפסת השירות וטענו כי הם מעדיפים להותיר את הליקוי על כנו לשם ראיה משפטית. במכתב בא כוחם מיום 29.4.10, ציינו התובעים כי לא יוכלו לאשר את התיקון באופן שהוצע ושאינו תיקון כדבעי וכי עם קבלת אופן התיקון המוצע, יועבר הדבר למומחה מטעם התובעים. בנוסף, הפנו התובעים את תשומת לב הנתבעת, כי לא קיבלו התייחסות לליקויים הנוספים.

הנתבעת השיבה במכתבה מיום 2.5.10, כי אין באפשרותה להגדיר במדויק ומראש את אופן ביצוע עבודת תיקון הליקוי, שכן ישנם פעמים בהם במהלך ביצוע העבודה משתנה אופן העבודה בהתאם לאילוצים מקצועיים ו/או נדרשת עבודה נוספת לתיקון הליקוי. התובעים במכתבם מיום 10.5.10 טענו כי לא ייתכן שבעל מקצוע אינו יודע מראש כיצד בכוונתו לבצע את התיקון. משחק ה"חתול ועכבר" שניהלו הצדדים בנושא אופן תיקון הליקוי במרפסת, נמשך גם במכתב הנתבעת מיום 13.5.10.

ביום 3.6.10 נשלחה שוב רשימת ליקויים על ידי התובעים. בתגובה לכך, הודיעה הנתבעת במכתבה מיום 23.6.10 כי היא תבצע את התיקונים ביום 29.8.10. ביום 19.7.10 נשלח מכתב מאת בא כוחם החדש של התובעים, עו"ד דן גור, המייצג אותם גם בתביעה דנא. למכתב זה, צורפה חוות דעת הנדסית מטעם התובעים. הנתבעת נדרשה לתקן את הליקויים לפי חוות הדעת. בעקבות כך, בוטל המועד לתיקון הליקויים כשהנתבעת מציעה במכתבה מיום 30.8.10, מועדים לביקור בדירה לצורך בחינת הליקויים שתוארו בחוות הדעת.

מאחד המסמכים שצורפו לתצהיר הנתבעת במסגרת נספח א' לתצהיר, ואשר נושא כותרת "ביקורת ליקויים" וכן תאריך 15.10.10, נראה כי הביקור בדירה לבחינת ליקויי חוות הדעת התקיים ביום 15.10.10 (הצדדים לא התייחסו למסמך זה בתצהיריהם והוא צורף רק לתצהיר הנתבעת). על גבי מסמך זה, נרשם בשוליו, במקום המיועד לחתימת הדייר על פירוט הליקויים המילים "לא רוצה לחתום"שסומנו בעיגול. כמו כן, מעל עיגול זה נרשם התאריך "16.12.10". במכתב התובע מיום 24.10.10, צוין כי מאז ביקור נציג הנתבעת בדירה לבחינת ליקויי הבנייה שבחוות הדעת, לא ניתנה כל התייחסות בעניין זה. ביום 26.10.10, שלחה הנתבעת מכתב, לפיו תיקון ליקויי הבנייה יעשה ביום 16.12.10. בכך מסתיימת ההתכתבות שבין הצדדים.